חוש הריח הוא כמו ראדר אשר סורק את הסביבה כל הזמן ומחפש אחר מזון ואותות נוספים, ויש לו קשר הדוק, שאינו מפוענח לגמרי, לאכילה ולמערך המטבולי שלנו: חוש הריח מחובר פיזית לאזורים במח הקשורים לאכילה: לאמיגדלה- הנחשבת למרכז הרגשי שלנו, למרכזי תגמול במח (Reward centers) המשפיעים על החשקים שלנו,  ולהיפות'למוס המנהל את הפעילות האנדוקרינית שלנו. בנוסף לכך, בתוך איבר ההרחה עצמו באף, נמצאים קולטנים רבים להורמונים, והורמונים עצמם, הקשורים למערך המטבולי ולניהול המשקל. יכולת ההרחה עשויה להיות בעלת השפעה על הרעב, על הכמויות הנאכלות, על מה הם המאכלים אותם אנו רוצים לאכול, על החשקים, ועל פרמטרים נוספים הקשורים לניהול המשקל שלנו.